על קצה המזלג, דחיינות חלק 2 - דנה סאיג

על קצה המזלג – דחיינות חלק 2

M.BA דנה סאיג,  יועצת עסקית ומאמנת

הכתבה הופיעה במסגרת המקומון מיתוס

 

בכתבה הקודמת כתבתי על דחיינות והגדרתי שני סוגים עיקריים:

דחיינות כאסטרטגיה להתמודדות ודחיינות כאסטרטגיה לחוסר התמודדות. לסוג הראשון שייכים כל אלה שפועלים הכי טוב תחת לחץ ולהם המלצתי להציב לעצמם כל הזמן "דדליין". הבעיה היותר מסובכת שייכת לקבוצה השנייה – אלא שדוחים כדי לא להתמודד. יוצא מן הכלל בעניין סוגי הדחיינות, הוא דחיינות אצל אנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז  מאחר ואצלם הדחיינות היא חלק ממנגנון ההפרעה, אבל עדיין הפתרונות מתאימים לכולם. בהמשך הטור שאלתי אתכם שתי שאלות מרכזיות איפה אתם דחיינים (מהסוג השני) בחייכם? מה הפחדים איתם אתם לא מתמודדים, שעומדים מאחורי הדחיינות? אז עכשיו אחרי שאתם מצוידים בתשובות אנחנו יכולים להתקדם הלאה לשלב הפיתרונות.

 

כדי לעקור כל בעיה מהשורש, צריך למצוא את השורש. השורש של דחיינות הוא בד"כ בפחדים שלנו. בחוסר האמונה שלנו ביכולות שלנו, בפחד מעימותים או פחד מאכזבה ועוד.שלב ראשון בדרך לטיפול השורש הוא לעשות טבלה המתחלקת ל-6 טורים: מה אני דוחה? ממה אני מפחד? טיעונים מדוע הפחד שלי מוצדק, טיעונים מדוע הפחד שלי אינו מוצדק. את 2 הטורים הנוספים תשאירו ריקים בנתיים.

 

אני יודעת מה תגידו עכשיו, "אין בעיה, מחר"... אז כדי שזה לא יהיה "מחר", קומו עכשיו והביאו דף ועט. הכינו את הטבלה (טבלה ריקה) ותלו אותה על המקרר. אחרי שתבצעו את זה תחזרו לקרוא. אני מחכה.

 

או קי עשיתם? אם לא אל תמשיכו לקרוא!! אל תגידו אני אקרא הכול ובסוף אעשה. זה הצעד הראשון לדחיינות. עשו עכשיו! אני עדיין מחכה. אחרי שתליתם את הטבלה על המקרר (או בכל מקום בולט אחר) בחרו שעה בה יש לכם 5 דקות פנויות, כל יום ל-3 ימים הקרובים. בחרתם? יפה, שימו לכם תזכורת בנייד על מנת לא לפספס. במהלך ה-5 דקות האלה כל שעליכם לעשות הוא למלא סעיף אחד בטבלה, כל יום (אפשר פעם בשבוע אם זה פחות מלחיץ, העיקר שתתחייבו לעצמכם ותרשמו את זה). לדוגמה: "אני דוחה – לבקש דו"ח מהבנק. אני מפחדת – שלא יתנו לי, שיבקשו כסף, שאני אצטרך להרים את הקול כדי לקבל שירות, שאני לא אדע לעמוד על שלי ולדרוש את המגיע לי. הפחד שלי מוצדק כי - בעבר לא קיבלתי שירות טוב מהבנק, כי בעבר הייתי צריכה לצעוק על מנת לקבל את מה שביקשתי. הפחד שלי אינו מוצדק כי – אני יודעת לדרוש את מה שמגיע לי, כי לאנשים בבנק אין "סמכות" מעלי, זו בחירה שלי אם לצעוק או לא". זהו! פשוט ומהיר. אתם יכולים להשאיר כמה שורות ריקות כדי שתוכלו כל פעם לחזור לזה ולהוסיף עוד פחדים ונימוקים בעד ונגד. אחרי שתמלאו את הטבלה, לפחות 3 מקומות של דחיינות, אתם מוכנים לשלב הבא. ביום האחרון שאתם ממלאים את הטבלה התחייבו לעצמכם ורשמו מועד קרוב – יום ושעה בו אתם ממלאים את שני הטורים הנוספים. בטור הריק הראשון רשמו מועד לביצוע ובטור השני – צ'ופר על ביצוע. "אני מתחייבת ללכת לבנק  ביום ב' בשעה 11:00 והצ'ופר שלי הוא ללכת מיד אחרי הבנק לבית קפה עם חברה". תם ונשלם.

 

אז מה בעצם עשינו? הסתכלנו לפחד בעיניים ובד"כ ראינו שהוא לא ממש מפחיד, לקחנו משימה גדולה ופרקנו אותה לחלקים קטנים (להכין טבלה, למלא שורה אחת בכל פעם, וכו'), נתנו מועד לביצוע כל שלב עם תזכורת, ובעיקר צי'פרנו את עצמנו על עבודה שנעשתה. עכשיו אתם יכולים לקחת כל דבר שאתם דוחים ולהתמודד איתו באותה הדרך. הדבר הכי חשוב הוא לפרגן לעצמכם בענק על כל פעולה "נדחית" שבוצעה, גם אם זה פעולה פשוטה, עבור הדחיינים ההתמודדות עם הרעיון של לעשות, היא משימה קשה הרבה יותר מהביצוע עצמו. הנחמה היא שככל שתצברו יותר הצלחות כך יהיה יותר קל שלא לדחות בהמשך.  

 

אם יש לכם שאלות נוספות לגבי התמודדות עם דחיינות, אתם מוזמנים לפנות אלינו באמצעות הצור קשר באתר.

 

 יעל שפירא

052-528-3130

דנה סאיג

טל' 054-238-0280

ענת צויק

טל' 054-330-2334

 

עקבו אחרינו

  • Facebook App Icon

© כל הזכויות שמורות ל- "לצמוח מעבר למסגרת". ט.ל.ח