על קצה המזלג, בין ראש השנה ליושרה - דנה סאיג

על קצה המזלג - בין ראש השנה ליושרה

M.BA דנה סאיג,  יועצת עסקית ומאמנת

 

הכתבה הופיעה במסגרת המקומון מיתוס

תקופת החגים העומדת בפתח מביאה עמה הרבה שמחה, אך לעיתים גם לא מעט לחץ, כעס ותיסכולים.  השאלה הנצחית אצל מי עושים את החג עלולה להביא זוגות שפויים בד"כ לסף פיצוץ ואילו מי שאין לו את האופציה לבחור או עם מי לריב על זה, בהחלט מרגיש בחוסר. אני יודעת שמקובל בסוף השנה לערוך סיכומים וחשבון נפש ובתחילת השנה להחליט החלטות חדשות לכבוד ראש השנה. אני אישית קצת נגד העניין הזה משום שבראיה שלי כל זמן הוא זמן טוב לדין וחשבון וכשמחליטים "לכבוד השנה החדשה" ולא לכבוד עצמנו הסיכוי שנעמוד בהתחייבות שלקחנו על עצמנו נמוך מאוד. אם לקחנו על עצמנו מחוייבות ולא עמדנו בא אזיי האמון שלנו בעצמנו וביכולת שלנו פוחת ובהתאם גם הביטחון העצמי. הבטחות צריך לקיים חד משמעי וללא יוצא מן הכלל אז אם אתם לא בטוחים שתעמדו בהבטחה – אל תבטיחו. אתם יכולים לומר שתנסו, שתשדלו מאוד וכו' אבל אם אין לכם כוונה לקיים אין טעם להבטיח. ישנו מושג חשוב שנקרא אינטגרטי או בעברית תקנית יושרה. המשמעות היא שאנחנו ישרים עם האמת הפנימית שלנו. אנחנו פועלים על פי האמת שלנו. אדם שנמצא באינטגרטי עם עצמו תמיד יקיים הבטחות ולא יבטיח מה שאיננו בטוח שיקיים. אדם שנמצא באינטגרטי עם הסביבה לא ישקר לסובבים אותו וכדומה. אינטגרטי מורכב בעצם משלושה חלקים: אומר, מתכוון ועושה. בשלב בראשון אנחנו אומרים מה בכוונתנו לעשות. יש כאן הצהרת כוונות לעתיד. בשלב השני אנחנו חייבים להתכוון באמת ובתמים לכל מה שאמרנו ובשלב השלישי – לבצע. אם לא מתקיימים שלושת השלבים אנחנו לא באינטגרטי עם עצמנו. כאשר אדם מצהיר שמעכשיו הוא משנה את אורחות חייו ומתחיל לעשות כושר 3 פעמים בשבוע יש לנו את השלב בראשון – אומר. אם האדם לא מתכוון הרי שאין טעם להשלות את עצמו והסובבים אותו ולהגיד את זה אפילו. ייתכן שהוא אומר זאת רק בשביל למצוא חן בעיניי אדם אחר, בשביל להרגיש טוב עם עצמו וכדומה. אבל ללא התכוונות אמיתית התהליך לא יתחיל או יתחיל וייפסק מהר מאוד. גם כשהאדם מתכוון לזה,זה לא מספיק והוא צריך לקום ולעשות מעשה. הרבה פעמים אנחנו מבלבלים בין רצונות וכוונות.

 

כאשר אתם לוקחים על עצמכם מטלה מסויימת, הבטחה, והיא לא מתממשת נסו להבין היכן מתחילה הבעיה: בשלב האמירה הבעיה יכולה להיות שאנחנו בכלל לא אומרים מה אנחנו רוצים/ מתכוונים או לא מספיק מדוייקים/ ברורים. "אני רוצה גוף מטופח ומחוטב" אוקי זו אמירה יפה אבל למה בדיוק אני מתחייבת פה? לעומת זאת "אני רוצה ללכת לחדש כושר" זוהי אמירה ברורה ומעשית שאפשר בהחלט להפוך אותה לפעולה.

 

ייתכן שהבעיה נמצאת בשלב השני של מתכוון – אמרתי אבל לא באמת התכוונתי הרבה פעמים אנחנו מבלבלים בין רצונות וכוונות. אני מאוד רוצה ללכת לחדר כושר אולם אני לא באמת מתכוונת לעשות זאת משום שלא פיניתי לזה זמן למשל. נסו לבחון האם המעשים שלכם בפועל מתיישבים עם ההצהרה שלכם – הצהרתי על כוונה לעשות דיאטה וקבעתי עם חברים ללכת למסעדה מפוארת... כמובן שבמקום הזה אני מאוד רוצה לרדת במשקל, אבל אני לא מוכנה לעשות את המאמץ ולשלם את המחיר הנדרש ממני.

 

כאשר התקיעות היא בשלב העשייה אם למשל אמרתם רק לעצמכם ייתכן שלהצהיר בריש גלי יפתור עבורכם את הבעיה. פעמים רבות (ואולי רבות מדי) אנחנו מונעים ממה שהסביבה תאמר/תחשוב ואם נתחייב כלפי אותם אנשים שמדעתם/ תגובתם אנו חוששים אנו נחשק את עצמנו ומתוך החוסר נעימות כלפי האחר נתחיל לפעול. כמובן שאנחנו לא יכולים לפעול לאורך זמן מתוך החוסר נעימות כלפי האחר אבל למי שמתקשה אפילו להתחיל זוהי יכולה להיות דרך טובה בהחלט ושוב אני מדגישה מתוך ידיעה ברורה שבעתיד ההתחייבות צריכה להיות כלפי עצמי.

 

לסיכום, זה לא משנה מתי אתם מפיקים לקחים ומתי אתם מציבים לעצמכם מטרות ויעדים. החשוב הוא שתהיו באינטגרטי מלא עם עצמכם כשאתם עושים זאת...

 

אם יש לכם שאלות נוספות לגבי אינטגרטי אתם מוזמנים לפנות אלינו באמצעות הצור קשר באתר. 

 יעל שפירא

052-528-3130

דנה סאיג

טל' 054-238-0280

ענת צויק

טל' 054-330-2334

 

עקבו אחרינו

  • Facebook App Icon

© כל הזכויות שמורות ל- "לצמוח מעבר למסגרת". ט.ל.ח